אמבולנס

יום יבוא ואמבולנס יריע לכבודי,

רק לכבודי. אני אשכב בו לבדי.

ככה ייעשה לאיש שהמוות חפץ ביקרו,

יריע הרכב בצווחת צופרו.

אני מקווה שיהיו בי עוד עוז וגבורה,

להסתכל בחלון בעיני שכיב מרע,

בעיני השוקעות להציץ בבריות,

שחיים בלי לדעת כמה טוב לחיות.

לקשקש בעצמותי הרזות פה ושם באזור.

להגיד, שימו לב לעזאזל, אני עלול עוד אחזור.

לי יש אמבולנס ולכם עולם שלם להפסיד,

נפצו אזיקים, אל תתחילו להספיד.

אל תוותרו גם זמנכם אוזל

תתחילו לזוז כבר לעזאזל

אחר כך האמבולנס הארוך והמבריק שלי

ייקחני הישר אל בית החולים

אהיה כנראה המקרה המעניין ביותר זה שנים

מקור למחקרים ארוכים ומעניינים

אך אערים על כולם, אמות ברגע הלא נכון.

רק לי, רק בשפתי ייגע אז טעם הניצחון.

יש להניח שישימו עלי מכסה כבד במיוחד,

להבטיח שלא אחזור עוד לעולמי עד.

לא אחזור רבותי, לא אשוב, לא אחזור,

בשמים כחולים אתעופף כציפור.

אשתה מלוא לוגמיי שמים, שמים.

סוף סוף אקח את עצמי בכנפיים.

אעלם כנקודה קטנה נמוגה

בקצה אופק הלום שסוף סוף יירגע.