כל מיני

רגל ימיני אמרה לשמאלי: "משהו אינו כשורה." "כן כן גם אצלי," רגל שמאל אמרה. "זוזו רגלים, עכשיו זאת פקודה. נעשה כבר מאוחר. צאו מיד לצעדה או...

הכול כבר אחר. אופק אדום, סוף יום, האפיק התעקם, הנהר הרחיק מאד. נותר לרחוץ את הכוסות, לראות בראי החלון את המים מתרחקים, את ספינות הנייר...

גוף עייף נשמט לגורלו. קולות חייו נמהלים כבר בקולות מתיו המראות דהים כבר בגילו. רוחו נכנע וסב כסא מתכת, לבל ייפול מהרגליים. מעיל, לשמור...

אתה גבוה מעם, אתה עילוי. נכון ולא נכון, השיב נפעם. אני פשוט תלוי. נעשית בלתי תלוי כשתלית את עצמך, חבל בלוי סביב צווארך. כלומר עוד יש...

ליד התאטרון שתלו חלקת בצל, שיהיה יותר קל לבכות בכסא המרופד ברגעים המתאימים. ימתק למו בכיים רוב בצלים ושומים. סומים נאורים, שוחרי תרבות....

אני יודע, הדרך נגמרת. גם את יודעת, עדיין מקווה. אישה עצובה יפה מאישה מאושרת. אבל אל תהיי עצובה. אל תהיי עצובה, אל תהיי כה שקטה, את כבדה...

הַשִּׁמְשִׁיָּה הַכְּחֻלָּה רָטְטָה בְּיָדִי כְּצִפּוֹר, כְּרוֹצָה לָעוּף. כָּל מִשְׁאֲלוֹתַי הָיוּ סְדוּרוֹת לְפָנַי בְּשׁוּרָה,...

מטבע רגלך באדמה בקמה יטרף מטבע רגלך במלחמה בלהבה ישרף מטבע ידך בספרים ימות בזקנה מטבע ידך בדברים ישונה ללא תקנה מטבע רגלך בנעלך ומטבע...

אין ביקוש ,אין לך מה להציע, החבא בשגרת יומך. גרוף לעצמך מהריקנות הברוכה, צחק במשתי השגרה והניוון. אכול לחם יומך. ברך את הטלויזיה יום יום....

בנחל בנחל, בזרם הרגוע, צף קרש קטן ומסמר בו תקוע. אחח, נאנח הקרש, איזה חיים יפים, המים חמימים החופים מתחלפים. אך המסמר רק התמרמר: איני...

קרא פעמון לתפילת הנוצרים ברקיע הערב הרם. קראו במרחב תדהמות ושירים ליפול בידי מחברם. שדות נפתחים אל האופק, ריח גשם ראשון באוויר. כנראה...

נדדו כל ציפורי החורף, נותרנו רק אני וציפורי. רק אנחנו הקשינו עורף, הרוח אכזרית. הציפורים בחורף נדו, נעלמו מעל הים בעננים. סופים דקים לרוח...

הַלַּיְלָה עוֹצֵם אֶת עֵינָיו, דָּבָר לֹא יִקְרֶה עַכְשָׁו. עוֹלָם רֵיק וּמִתְאַפֵּס וְאֵין זוּלַת הַמְּחַפֵּשׂ. הַר מַחֲצִיּוֹת וְאֵין...

עין צוחקת, עין בוכה, יד מקרבת, יד דוחה, עין חדה, עין נוטפת, יד מכה, יד מלטפת, שן תחת שן, עין תחת עין, מדלית גבורה, אות קיין, רגל בקרקע,...

שלד גמל שלא הגיע, עצמות מלבינות במורד. זכר לקיץ מלובן רקיע מדביר המדבר הנורא. פריחה מחייכת בין סלעים ישישים, נתזי מים שקופים, צהלת בכרות...

פה נח יגע וכנוע איש שפל ברך וצנוע. מי שהתבייש להיוולד עירום ועריה, וסרב לינוק מחשש שערורייה. כשגדל העריץ את כל הילדים ורץ להשיב כדורים...

על הגשר הרם על הגשר הרם עומד אדם בשר ודם. רוצה להיות מים רוצה להיות רוח, רוצה לזרום אל הים הפתוח. אך הנהר נראה מסוכן ומלוכלך והאיש קדוש...

עכשיו הכול שקט אבל אני שומע את הגורל צוחק. רק הוא יודע רגלי כושלות. אני נשנק, אני רואה שד ענק קם ומתמתח בבקבוק הנסדק. הכול שקט ואוזניי...

בתחתית של שיקאגו ברעש הנורא, זרמי אדם שוטפים במנהרה. באים ונעלמים חולפים בחטף, נהר מיוזע דוחף ונדחף. אלפי פנים, רבבות סיפורים, שועטים...

(מחווה לג'ורג' ברסנס) בקפה בפינה מזמר אקורדיון, בשדרה משתרך עוד סבא ליאון. זקנה קפצה עליו, כבדו רגליו והוא גוררן על המדרכה בהילוכו הסב....

עולם ריק ומתאפס ואין זולתי המחפש. אוי למבקש בצהריי אומללותו. הלל לסומא, מלך בארובתו. הלילה עוצם את עיניו. דבר לא יקרה עכשיו. בחלומם שבים...

מְעַרְבְּלֵי רוּחַ כְּחֻלִּים, זֹהַר כּוֹכָבִים לַדֶּשֶׁא יָרַד. צַעֲצוּעֵי דִּמְיוֹן מִשְׁתּוֹלְלִים, הַכֹּל פָּשׁוּט, הַכֹּל בְּהֶשֵּׂג...

נמלה אחת נפטרה. מה לעשות, כבה נרה. עם נמלים, טור אבל ושחור הולך אחריה הלוך ובכה. המוני אחים מתייפחים. מליוני אחיות בוכיות. שיירה ארוכה...

אין אדם יכול להיכנס לאותו נהר פעמים, גם הנהר אינו יכול לשוב אל האדם. רק זכרון אותם המים אשר זרמו הרחק מהשיגם. לא יהיה אביב למי שמת בחורף....

בכביש האספלט נלחמת חפרפרת, שיניים, ציפורניים, חימה עיוורת. איזה עולם יש לה תחת האדמה, על מה היא חושבת, למה לה מלחמה ? ואני כל כך רציתי...

איש לא טוב ולא רע, שלח המלצה קרירה. איש חסר תועלת, בעל כוונות טובות, נרמז ומת לאחר כבוד. אנשים קרירים הזילו דמעות קרירות, בנאים יעילים...

מוסיף דעת מוסיף מכאוב, מוסיף ומתבגר. הזמן הולך וגורע, הולך ומתחסר. החלטי יותר. הרבה יותר מהר. מוסיף דעת ? אין בטחון, מוסיף והולך. מוסיף...

אנשים זקנים בגשם, פניהם כבויות לאן ילכו, מה עוד יכול להיות. עקבות מחוקות אד דק ואבק דרכם מתקצרת, סוף זמן , סוף מרחק. מכל הדרכים, ממרחבי...

עכשיו, תם הקיץ בא הסתיו. אינך עיוור אתה רואה, אוזנך שומעת. אתה יודע את הדברים שלא רצית לדעת. הולך ומחשיך מחשיך מאד, עלי קיץ גדולים נושרים...

עכשיו כשבכי שקט מחריש את קול הבכי המתייפח אפשר להתנחם שאף פעם לא היה אחרת. אז מה אם הייתה תקווה עכשיו הכול כבר כהה. מסור בגזע, ציפורים...

על ראש המגדל עמד איש אומלל, מתנה צרותיו מסכן ומושפל: מלה טובה לא שמעתי בכלל, אולי לו שמעתי הייתי נגאל, בוחר בחיים והכול יותר קל. אבל,...

ללכת בהרגשות כבדות דרך כל השדות שעבדת, דרך האבדות שאבדת, עד המקום בו עמדת מלכת, בו עברו בך כמתכת ימיך הרעים, שדותיך הזרועים. ושבת לאדמתך...

ירדה חשכה. סהרורית. גחלילית. יער מחטים מתנשם לילית. ורוח על בהונותיה, שקטה שקטה. כמו לא ידך בהם הייתה. רק יד האלהים הרכה. ובאורנים ובך....

לזמרת היו רגלים יפות וגם החצאית הייתה די קצרה. היא שרה בשלוש שפות, שרה שרה וכלום לא קרה. ואז נזכרתי בגיטריסט אחד מלוכלך, ששמעתי פעם, רחוק...

אכן ידעתי פני הים שקטים, המפרשים שמוטים, הברבורים מתים. כלתה רוח, כלתה הרעה. כל זאת ידעתי ורוחי נכנעה. בראי המים עב קטנה ככף, עדת שחפים...

לא כאן לא עכשיו לא יכול. הולך ושב, הכול חול. אין רחמים ברוח הנושבת דמעות אינן שורשים. אי הגבעה בה אוית לשבת, ברת הבר ירוקת הניחושים. נאחז...

לא עמוד ולא תווך, ולא לאורך טווח. מתגלגל לאורך עידנים מחפש משמעות. לאלוהים לא קוראים משמעות, גם לא קוראים לו חסד. לכן הוא חסר כל כך לאורך...

לא כאן לא עכשיו לא יכול. אתה חוזר ושב, הכול חול. אי הגבעה בה אוית לשבת ברת הבר ירוקת הניחושים? אין בית לרוח נושבת, דמעות אינן שרשים.

כר דשא ירוק יום טל ואורה, סוסים דוהרים סביב בגדרה. מוזיקה לטינית כסף חצוצרה, שרוע בדשא ידך קצרה. אוזנך שומעת הלמות עולם, קצרה ידך בכל...

אני שומע אותך מדבר אלי משם. נושם כל הזמן רועש כמו הים. כְּמוֹ גל אתה חוזר, שב אל חופיי מתחייה. כמו שהיית, כמו שכבר לא תהיה.

עובר אורח הלך וחלף. אבדו תקוותיו, נעלמו עקבותיו. בגיל המעבר, אין לאן לעבור. מכל עבר אורב אור ערב אפור. הולך עם השמש, בא במערב. הולך ורב...

לאט לאט מהר מאד, כבר לא מה שהיה. נחל זקן ויגע מאד טבע בים. לאט לאט פתאום התום תם. עיר צפופה, ארבה אדם בא, ויוצא, יוצא ובא בפתחים שנועדו...

כאן, כאן, כאן, כאן וכאן, טמונות עצמותיו של אחד שחקן. ברוב פאתוס הכריז על צניעותו כי רבה, בצעקות הביע לחשי אהבה. בכה צחק השתחווה אפיים,...

כשהאנשים מאחלים שנה טובה האם הם מתכוונים למלחמה שתהיה בשנה הבאה? אבנים כבדות מתגלגלות מראש ההר סוחפות בדרכן את האבנים שאין להן הופכין....

משטח הכסף נע מולך, אתה צועק בלי קול, אין מלים. גדול מהבנתך נפלא מרוחך נצח נפרט לגלים. הווה נמחק, כאיננו, נכנע מול הנפלא ממנו. דע מה עמוק...

לילדים קטנים עיניים גדולות לראות להתרשם ללמוד. לילדים קטנים הרבה שאלות והורים שצריכים לענות. אנשים בוגרים נושאים על כתפיהם ילדים קטנים...

האדם השלם עם עצמו לעולם אין שלום בעצמיו. יום ביומו שוגה מחדש בשמיו. הוא שלומד וקצה אין, פרי שהבשיל נרקב. בבוא יומו ילמד עדיין, בוסר מתוק...

טיפוס מוזר אם אין לך מה להגיד מה לך שר ? ככל שתישן יותר עייפותך תגבר. מה רע לך היום ? מה טוב יהיה מחר ? מה טוב לך היום ? מה מבדיל את...

עיר מלאה קירות יד איש באחיו עיר מלאה כירות זבחי ריב נביאים על בטן מלאה צועקים עוונה צעקת עיר שבעה שוועת רעבונה בך הדבר ואתה יודע שהדבר בך...

חמסין, יובש, זבובים, מחנק, אבק. איש אחד נשבר, וזהו. שבק. צנח ומת כמו שכתוב בעיתונים. (למרות שמימיו לא התנדב לצנחנים.) הוריו שמתו משכבר...